המרכז המדיני לישראל
למדינה יהודית דמוקרטית (ע"ר)
The Israel Policy Center
מבט לכנסת
כתב-עת מחקרי הבוחן את תפקוד חברי הכנסת בהצבעות
בעניינים מדיניים ודמוקרטים
מבוא
כתב-העת "מבט לכנסת" מדווח על מידת תמיכתם של חברי הכנסת וסיעות הכנסת באינטרס הלאומי, ובחיזוק אופיה היהודי והדמוקרטי של ישראל, בהצבעות בנושאים מדיניים וחוקתיים בכנסת. "מבט לכנסת" הוא כתב-העת הראשון מסוגו, המדווח לציבור הרחב על תפקוד הכנסת בנושאים אלה.
גליון פותח זה של "מבט לכנסת" מדרג את את הח"כים והסיעות של הכנסת ה15-, ב15- ההצבעות החשובות בנושאים מדיניים וחוקתיים, שנתקיימו במליאת הכנסת בתקופת כהונת ממשלת האחדות ב2001- ו2002-. נושאי ההצבעות סוכמו בקצרה בטבלה 5 בעמ' 7 ונידונים ביתר הרחבה בפרק ג' (עמ' 11). הגליונות הבאים של "מבט לכנסת" עתידים להופיע לאחר כל מושב כנסת, ולתת תמונה מצטברת של תפקוד הסיעות והח"כים של הכנסת בנושאים אלה.
חשיבות הדיווח בעמודים אלה--רבה. הוא נותן לאזרח מן השורה את האפשרות לעמוד על תפקודם של חברי הכנסת והסיעות בנושאים ציבוריים חשובים, ולבחון את הצהרותיהם לעומת מעשיהם כמחוקקים. אמנם גורמים רבים יכולים להשליך על התאמת סיעה מסוימת או מועמד מסוים לעמדות הבוחר, אך הגורם הכלול בדו"ח זה--מדד אוביקטיבי של ההצבעות בכנסת--טרם נוצל לגבי הסוגיות ש"מבט לכנסת" עוקב אחריהן. יש לציין, כי פרסומים כגון "מבט לכנסת" נפוצים מאוד בדמוקרטיות אחרות, בהן מקובל לעקוב אחרי תפקודם של מחוקקים בבתי הנבחרים ולבדוק באיזו מידה הצהרותיהם מגובות במעשים.
עיקר ממצאי הדו"ח לגבי תפקוד הח"כים והסיעות מובאים בטבלאות בעמ' 3-6. מידע זה מבוסס על הנתונים המפורטים בנספחים 1-6. מדריך קצר לשימוש בטבלאות ובנספחים מופיע בעמוד הבא. הקורא המבקש סיכום קצר של הממצאים יכול להסתפק בטבלאות שבפרק א', אך לב-ליבו של הדו"ח נמצא בנספחים--שם ניתן, למשל, לזהות את הציון המרבי והנמוך של החברים בתוך סיעה מסוימת.
"מבט לכנסת" יוצא לאור מטעם "המרכז המדיני לישראל," מכון מחקר פרטי ובלתי תלוי העוסק בחינוך ומחקר לחיזוק ערכי היהדות והדמוקרטיה בציבוריות הישראלית. תודתנו נתונה לכנסת, ולמפעילי אתר הכנסת, www.knesset.gov.il, שמשאביהם שימשו לנו בהכנת הדו"ח. תודה מיוחדת לארגון "קלפי," www.kalpi.com, והעומד בראשו מר יונתן סיון, העוקב אחרי כל ההצבעות של הכנסת ומספק קישורים בעת הצורך ל"דברי הכנסת" הדנים בהצבעה. הדו"ח הנוכחי מבוסס על המידע המופיע באתרים אלה.
אפשר לפנות בכל שאלה לעורך "מבט לכנסת," ד"ר יצחק קליין, "המרכז המדיני לישראל," ת"ד 24433, הר הצופים, ירושלים 91240, yklein@merkazmedini.org.
ממצאים בולטים.
כצפוי, תפקוד ממשלת האחדות הלאומית, שכללה את שתי המפלגות הגדולות בעלות נטיות פוליטיות מנוגדות, היתה שמרנית למדי. הצעות חוק שעמדו בסתירה לעמדות אחת המפלגות הגדולות לא זכו לתמיכת הממשלה, ושתי המפלגות המובילות בקואליציה חברו יחד להפיל כמעט את כולם. עם זאת כמה הצעות חוק שמקורם בח"כים מחוץ לקואליציה זכו לתמיכה, והבולטת מביניהן הצעתו של ח"כ פריצקי משינוי למנות מבקר חיצוני למערכת המשפט.
ניתן לזהות בבירור שלושה גושים: גוש המתאפיין בתמיכה חזקה באינטרס הלאומי ובחיזוק אופיה הדמוקרטי של המשטר בישראל, גוש פשרני, וגוש הנוטה להתנגד לאינטרס הלאומי ולחיזוק אופיה הדמוקרטי של המשטר. דפוסי ההצבעה של הליכוד ושל העבודה היו דומות וקרובות למרכז מפת הכנסת. דירוגה של מפלגת "שינוי," שהיתה באופוזיציה, כמעט זהה לזו של "הליכוד" בהצבעות מדיניות וחוקתיות כאחד. דירוגה של "שינוי" ושל יריבה העיקרית, ש"ס, בהצבעות מדיניות, היו זהות, אם כי ש"ס נטתה יותר לתמוך באינטרס הלאומי בהצבעות בנושאים מדיניים. ש"ס נטתה לתמוך באינטרס הלאומי ובחיזוק הדמוקרטיה מעט יותר מהליכוד.
הגוש המתאפיין בתמיכה חזקה באינטרס הלאומי ובדמוקרטיזציה של המשטר מורכב מהמפד"ל, האיחוד הלאומי-ישראל ביתנו, חרות, ח"כ מוטי משעני מגשר (יתר חברי הסיעה פרשו ממנה), ומי שנותר במפלגת המרכז (ח"כ דוד מגן) לאחר פירוקה. מתוך סיעות אלו המפד"ל, האיחוד הלאומי-ישראל ביתנו, וח"כ מרדכי משעני מ"גשר" קיבלו דירוג גבוה בכל הנושאים. לעומתם ח"כ מיכאל קליינר (חרות) ודוד מגן (מרכז) היו הרבה יותר קרובים לגוש המרכזי וקיבלו דירוג הנמוך מכל חבר כנסת ביתר סיעות גוש זה.
באופן דומה ניתן לזהות מחנה הנוטה להתנגד לאינטרס הלאומי ולדמוקרטיזציה של המשטר, המורכב מהמפלגות הערביות ומרצ, שדפוסי ההצבעה שלהן כמעט זהים.
פערים גדולים התגלו בהצבעת חברי הכנסת בתוך חלק המפלגות. הדירוג הנמוך ביותר במפלגת העבודה היה של ח"כ נואף מסאלחה (-8), הדומה להצבעת רוב חברי הכנסת הערבים. הבאה אחריו, ח"כ יעל דיין (-6) פרשה אח"כ ממפלגת העבודה והצטרפה למרצ. לעומתם ח"כ דליה איציק (3) קיבלה הדירוג הגבוה במפלגה. בליכוד אברהם הירשזון ומיכאל איתן קיבלו דירוג 7, ואילו ציפי לבני והשר מאיר שטרית קיבלו דירוג 0. דן מרידור, שהצטרף לליכוד עם פיזור הכנסת ה15-, קיבל דירוג 1 - .
עוד מפלגה שהתגלו בה פערים גדולים היתה שינוי. שלושת חבריה יהודית נאות, אברהם פורז ויוסף פריצקי קיבלו דירוג 0, ואילו ח"כ ויקטור בריילובסקי קיבל דירוג 8, האופייני לחברי האיחוד הלאומי-ישראל ביתנו. בש"ס בעל הדירוג הגבוה ביותר היה ח"כ ניסים זאב (9), ואילו השר שלמה בניזרי קיבל דירוג 0, היחיד בש"ס שדירוגו נמוך ממוצע הכנסת. ההצבעות של חברי הכנסת מהמפד"ל והאיחוד הלאומי-ישראל ביתנו מחד, והמפלגות הערביות ומרצ מאידך, היו אחידות למדי.
חבר הכנסת בעל הדירוג הגבוה ביותר היה אורי אריאל מהאיחוד הלאומי-ישראל ביתנו. אריאל היה חבר כנסת כשאירעו 13 מתוך 15 ההצבעות, השתתף ב12- מהן, וקיבל נקודת דירוג על כל הצבעה שהשתתף בה. חבר הכנסת בעל הדירוג הנמוך ביותר היה אחמד טיבי (-10) מתע"ל. השתתפותו ב12- הצבעות נחשבת אף היא לגבוהה.
פרק א:
טבלאות סיכום ומדריך קצר למשתמש
הטבלאות בארבע העמודים הבאים מדרגות את כל חברי הכנסת לפי הצבעותיהם ב- 15 הצבעות חשובות בתקופת ממשלת האחדות בשנים 2001-2002. טבלה מס' 1 מציגה את הדירוג הכולל של כל חבר כנסת; טבלה מס' 2 מציגה את הדירוג לגבי הצבעות מדיניות; טבלה מס' 3—לגבי הצבעות הנוגעות לדמוקרטיזציה של המשטר בישראל, המכונות כאן, לשם קיצור, "חוקתיות." שתי הצבעות בעלות אופי מדיני-חוקתי מעורב והן נכללו בין ההצבעות המדיניות והחוקתיות. לא זוהו הצבעות הנוגעות לחיזוק אופיה היהודי של ישראל בתקופה הנדונה.
אין להתיחס ל-"מס' הסידורי" של כל חבר כנסת בטבלאות כדירוג. ה"דירוג" של כל חבר כנסת הוא ה"ציון" שלו בהצבעות, וחברי כנסת רבים שותפים לדירוג זהה. חלק מחברי הכנסת כיהנו בחלק מהתקופה הנידונה בלבד. דירוגם מבוסס על תפקודם בהצבעות בהן כיהנו בבית, מוכפל במקדם המשקף את חלקיות אותן הצבעות מתוך כלל ההצבעות.
טבלה מס' 4 מדרגת את סיעות הכנסת ה15- לפי תפקודם בכלל ההצבעות, בהצבעות "מדיניות," ובהצבעות "חוקתיות." כדי לקבוע את ציוני הסיעות, חישבנו את תפקוד הסיעה כולה בכל הצבעה בנפרד. ציון הסיעה הוא סכום ציוניה בכל ההצבעות, מחולק במספר חברי הסיעה. טבלה מס' 5 מסכמת בקצרה את נושאי ההצבעות.
הציונים הם יחסיים ולא אבסולוטים. אין משמעות מיוחדת לציון "-2," "0," או "4." החשוב הוא—שציון "4" גבוה מ-"0" ועוד יותר גבוה מ-"-2." יש עניין בהשוואת ציונו של כל חבר כנסת לממוצע של הכנסת כולו, המובא בראש כל טבלה (ושונה לכל טבלה). הנתונים מראים, כי מי שיש לו ציון "0" נוטה לתמוך בנושאים מדיניים ודמוקרטיים חשובים פחות מהממוצע בכנסת כולה. כמו-כן יש עניין בשאלה, אם חבר כנסת מסוים תומך בנושאים אלה יותר או פחות מהממוצע בסיעתו. מידע זה ניתן ללמוד מנספחים 4-6, המציגים את חברי הכנסת לפי סיעותיהם ומדרגים את חברי כל סיעה לפי הצבעותיהם.
הנספחים מביאים את ההצבעות של כל חבר כנסת בכל אחת מ15- ההצבעות שנכללו בטבלאות, לפיהן חושבו הציונים הכוללים. פרק ג' הוא מדריך להצבעות שנכללו בטבלאות. קורא המעיין בנספחים יכול ללמוד כיצד הצביע כל חבר כנסת בכל הצבעה, ויכול, אם רצונו בכך, לפנות לאותו חבר כנסת ולבקש הסבר על הצבעתו. פרק ב' הוא מדריך למתודולוגיה של "מבט לכנסת"--כיצד נבחרו ההצבעות, כיצד נקבע מהו ציון חיובי או שלילי, כיצד הוענקו ציונים לחברי הכנסת והסיעות, וכו'.
פרק ב:
המתודולוגיה של "מבט לכנסת"
1. מטרת "מבט לכנסת."
"מבט לכנסת" עוקבת אחרי תפקוד חברי הכנסת והסיעות בהצבעות בולטות הנוגעים לחיזוק אופיה של ישראל כדמוקרטיה וכמדינה יהודית. אנו מתרכזים בשלושה נושאים:
הראשון, חוסנה המדיני-בטחוני של ישראל, במידה והיא באה לידי הכרעה בהצבעות בכנסת.
השני, הצעות חקיקה שענינם דמוקרטיזציה של מערכת השלטון בישראל, המרכזת כיום סמכויות גדולות מדי בידי אליטות לא-נבחרות הפועלות לעתים קרובות נגד אופיה היהודי של המדינה, והפוגעות בעקרונות דמוקרטיים על מנת לשמור על כוחם.
נושא הדמוקרטיזציה מתחלק לשלושה תחומים: א. הצעות לשיפור שקיפות מערכת הממשל בישראל, ב. הגנה על זכויות האזרח בפני מנגנוני החקירה, השפיטה, והענישה, ו-ג. תגבור סמכויות הכנסת לעומת מנגנוני שלטון בלתי-נבחרים כגון מערכת המשפט והפקידות ברשות המבצעת.
השלישי, נושאים הנוגעים לתגבור האופי היהודי של המדינה בתחום התרבות והמוסר הציבורי, במידה והדבר בא לידי ביטוי בהצבעות בכנסת.
הדו"ח הנוכחי בוחן את תפקוד חברי הכנסת וסיעות הכנסת בתקופת ממשלת האחדות בשנים 2001-2002. הציונים מתבססים על 15 הצבעות חשובות שנערכו במליאת הכנסת בתקופה זאת, 4 בתחום המדיני-בטחוני (להלן: "מדיני,"), 9 בתחום הדמוקרטיזציה (להלן, לשם הקיצור: "חוקתי," למרות שרובם אינם עוסקים בנושאים חוקתיים ממש), ושתים בעלות אופי מדיני-חוקתי מעורב. לא נמצאו בתקופה הנדונה הצבעות חשובות בנשואים הנוגעים לאופי היהודי של התרבות והמוסר הציבורי, עובדה שהיא מעניינת כשלעצמה.
2. חשיבות המידע.
נהוג לחשוב כי ההצבעה בכנסת היא לפי העמדות של סיעות ושניתן לנבא מראש כיצד יצביע ח"כ מסוים על עניין מסוים על פי השתייכותו הפוליטית. מי שיעיין בטבלאות המצורפות ייווכח לדעת כי הדבר אינו בהכרח נכון. בתוך הסיעות והמחנות ישנם הבדלים גדולים בדפוסי ההצבעה; דפוס ההצבעה של ח"כ ויקטור בריילובסקי מ"שינוי" מתאים, באופן כללי, להצבעות של חברי "האיחוד הלאומי-ישראל ביתנו," ולעומת זאת הצבעתו של שר המשפטים מטעם הליכוד, מאיר שטרית, בנושאים מדיניים אופיינית לאגף השמאלי של מפלגת העבודה.
מתוך כלל חברי הסיעות הימניות שהיו באופוזיציה בחלק מהתקופה הנידונה או בכולה(איחוד-מפד"ל-חרות), חבר הכנסת בעל הציון הנמוך ביותר היה דווקא מיכאל קליינר מ"חרות." עובדות אלו מצביעות על הערך הרב שבדו"ח שכזה: היא נותנת לאזרח המתעניין הזדמנות לעמת את מה שהח"כים והסיעות אומרים עם מה שהם עושים בפועל בכנסת.
3. כיצד נבחרו ההצבעות שנכללו במעקב?
בבסיס הנתונים שלנו נכללו כל ההצבעות שזיהינו כנוגעות לנושאים שאנו עוקבים אחריהם, בלי לעשות אבחנה בין מגישי ההצעה או בתוכן הספציפי של כל הצעה. מעבר לכך, הפעלנו מספר קריטריונים טכניים כדי לזהות את ההצבעות החשובות מתוך אלפי ההצבעות שנערכו בכנסת בתקופה הנדונה:
1. הצבעה על חוק בקריאה שניה ושלישית. אלפי הצעות חוק מוגשות לכנסת מדי שנה. מעטים מהם שורדים את שלבי החקיקה השונים והופכים לחוקים. הצעת חוק המגיעה להצבעה בקריאה שנייה ושלישית היא הצעה חשובה ומעשית, הדורשת מח"כים לחשוף את עמדותיהם האמיתיות. העברת (או הפלת) חוק בקריאה שניה ושלישית דורשת מספר הצבעות, כאשר ההצבעה המכריעה היא האחרונה, "הקריאה השלישית" שבה מתקבלת ההצעה והופכת לחוק. הנתונים בדו"ח זה מתבססים על ההצבעה בקריאה שלישית.
2. הצעת חוק שנפלה בקריאה ראשונה. רוב הצעות החוק עוברות בקריאה ראשונה ומועברות לאחת מוועדות הכנסת להמשך טיפול (לרוב, לגוויעה שקטה מחוסר טיפול). מן הנימוסין בכנסת הוא להצביע להעביר לוועדה הצעת חוק שיוזם ח"כ, גם אם ההצעה קיצונית או מוזרה ואין לה סיכוי להתקבל כחוק. הצעת חוק הנופלת בקריאה ראשונה סומנה ע"י מתנגדיה כהצעה משמעותית, העלולה לצבור תמיכה ושיש לחסום אותה בהזדמנות הראשונה.
3. הצעות לסדר היום הן הצעות לקיים דיון בנושא ולא הצעות חקיקה, ולכן חשיבותן בד"כ משנית. מדיניותנו היא שלא לכלול הצבעות על הצעות לסדר היום, אלא אם כן הנושא בולט במיוחד בחשיבותו ומושך תומכים רבים. ההחלטה לכלול הצבעה כזאת בבסיס הנתונים היא במידה מסוימת סוביקטיבית. בדו"ח הנוכחי, העוקב אחרי פעילות הכנסת משך כ20- חודש, נכללה הצבעה אחת כזאת—הצעה לדון בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בענין הסכמי אוסלו.
כאמור לעיל, כל ההצבעות במליאת הכנסת הנוגעות מבחינה ענינית לנושאים ש"מבט לכנסת" עוקבת אחריהם ושענו לקריטריונים הטכניים נכללו בבסיס הנתונים. בשלב זה אין אנו כוללים בבסיס הנתונים שלנו הצבעות בוועדות, למרות חשיבותן. מטבע הדברים, לא כל חברי הכנסת משתתפים בהצבעות בוועדה, מה שמעורר בעיה של השוואה בין הח"כים. אנו שוקדים על בחינת מתודולוגיה מתאימה שתאפשר לנו לכלול הצבעות בוועדות בבסיס הנתונים.
הכללת הצבעה בבסיס הנתונים וקביעת ציון "חיובי" או "שלילי" להצבעה של ח"כ אינו מעיד על עמדת "מבט לכנסת" או "המרכז המדיני לישראל" בעד או נגד הצעת החוק הספציפית שעלתה להצבעה.
שקלול ההצבעות. למען פשטות העבודה, כל ההצבעות שנכללו בבסיס הנתונים זכו למשקל שווה.
4. ציוני הח"כים והסיעות.
בכל הצבעה, קבענו את העמדה (בעד או נגד) המקדמת את האינטרס המדיני ו/או הדמוקרטי של מדינת ישראל. כל ח"כ שהצביע בעד עמדה זאת קיבל ציון "1;" מי שהצביע נגד עמדה זאת קיבל ציון "-1." הימנעות או היעדרות מההצבעה סומנה ב-"0."
חלק מהח"כים קיבלו ציון המתבתא במספר שאינו שלם. אלה ח"כים שכיהנו חלק בלבד מהתקופה הנדונה, ומטבע הדברים לא יכלו להשתתף, אפילו תיאורטית, בכל ההצבעות. הציון הגולמי שלהם הוכפל במקדם מתאים. ח"כים אלה הם: אורי אריאל (איחוד לאומי-ישראל ביתנו), יהודה גלעד (עבודה-מימד), אלי כהן (ליכוד), מקסים לוי ז"ל (עבודה-מימד), ויהושע מצא (ליכוד).
יש לציין כי בחישוב הציון להצבעות בנושאים מדיניים בלבד (טבלאות 2 ו5-) ציונו של אורי אריאל הועלה במספר שלם—מ5- ל6-. כמו-כן ציוניהם של אלי כהן ויהושע מצא הוכפלו מ1- ל2- באותן הצבעות.
ציוני הסיעות: כדי לקבוע ציון לסיעה, סיכמנו את ציון הסיעה בכל הצבעה בנפרד (סך ציוני הח"כים שלה באותה הצבעה). סיכמנו ציונים כוללים אלו וחילקנו את הסכום במספר חברי הסיעה, שהיא קבועה לכל תקופת כהונת הכנסת ה15-. מתודולוגיה זאת מנטרלת את ההשפעה של חילופי גברי בתוך הסיעות.
לקראת בחירות 2003, מספר לא מבוטל של ח"כים עברו מהסיעות בהן נבחרו והצטרפו לסיעות אחרות. ציוני הסיעות ומספר החברים בהן מבוסס על הרכב הסיעות ערב בחירות 2003.
פרק ג:
מדריך להצבעות שנכללו בבסיס הנתונים
להלן תיאור קצר של ההצבעות שנכללו בבסיס הנתונים, עם דברי הסבר קצרים.
1. 20.06.2001. הצעה להגדיר מספר ארגונים, מרכיבי אש"ף, כארגוני טרור לפי פקודת המלחמה בטרור.
אופי הנושא: מדיני-בטחוני
אופי ההצבעה: קריאה ראשונה (ההצעה לא התקבלה)
יוזם ההצעה: פרטי (צבי הנדל, איחוד לאומי-ישראל ביתנו, ואחרים).
עמדת הממשלה: נגד.
ציון חיובי: עבור הצבעה בעד ההצעה.
קבלת ההצעה היה מגדיר למעשה את אש"ף, הארגון שחתם על הסכמי אוסלו עם מדינת ישראל, כארגון טרור.
2. 18.07.2001. הצעה להגביל את תקופת כהונת נשיא בית המשפט העליון והמשנה לו לחמש שנים.
אופי הנושא: חוקתי
אופי ההצבעה: קריאה ראשונה (ההצעה לא התקבלה)
יוזם ההצעה: פרטי (יגאל ביבי, מפד"ל)
עמדת הממשלה: נגד.
ציון חיובי: עבור הצבעה בעד ההצעה
מטרת ההצעה היתה להגביל את תקופת כהונת נשיא בית המשפט העליון, פרופ' אהרן ברק, וכל נשיא שיבוא אחריו. בנוסף, ההצעה היתה מעבירה את הסמכות לקבוע את נשיא בית המשפט העליון לוועדה למינוי שופטים; כיום סמכות זאת נתונה לבית המשפט עצמה. לפי המסורת, עם פרישת הנשיא המכהן הנשיאות עוברת לשופט בעל הוותק הרב ביותר בבית המשפט העליון. הממשלה התנגדה וההצעה נפלה.
3. 07.11.2001. הסרת חסינותו של ח"כ עזמי בשארה בשל ביקור במדינת אויב (סוריה) כנגד החוק והתבטאויות בעד אלימות וטרור.
אופי הנושא: מדיני וחוקתי
אופי ההצבעה: אישור סופי, מקביל לקריאה שלישית (ההצעה התקבלה)
יוזמת ההצעה: ועדת הכנסת
עמדת הממשלה: בעד.
ציון חיובי: עבור הצבעה בעד ההצעה.
הממשלה תמכה בהצעה של וועדת הכנסת והיא התקבלה. התקיימו שתי הצבעות על שתי סעיפים נפרדים (ביקור בסוריה והתבטאויות התומכות בטרור). כל מי שהצביע בעד אחת ההצעות ולא הצביע נגד השניה קיבל ציון "1". ח"כים בודדים הצביעו בעד הראשונה ונגד השניה וקיבלו ציון "0."
4. 28.11.2001. הצעת חוק לחייב צו שופט לביצוע האזנות סתר דחופות ורפורמות אחרות במנגנון הפיקוח על האזנות סתר.
אופי הנושא: חוקתי
אופי ההצבעה: קריאה ראשונה (ההצעה לא התקבלה)
יוזם ההצעה: פרטי (מרדכי משעני, גשר)
עמדת הממשלה: נגד
ציון חיובי: בעד ההצעה
כיום מפכ"ל המשטרה יכול ליזום האזנות סתר "דחופות" בלי להיזדקק לאישור שופט, ואף יכול להאציל סמכות זאת על קצין אחר. דו"חות על האזנות סתר מועברות מדי פעם ליועץ המשפטי לממשלה. הצעתו של ח"כ משעני היתה מחייבת צו שופט לכל האזנת סתר, והיה מחייב דיווח בנושף לוועדת החוקה של הכנסת—כלומר, מכניס בפעם הראשונה גורם פיקוח מצד הרשות המבצעת על האזנות אלו. עמדת הממשלה התנגדה להגדלת פיקוח הרשות השופטת והרשות המחוקקת על האזנות סתר אלו, למרות שמדובר בחדירה חמורה לצנעת הפרט.
ההצבעה בקריאה ראשונה היתה שקולה (17-17) וההצעה לא עברה.
5. 02.01.2002. הסרת הצעת חוק להקים בית משפט לחוקה מסדר יומה של ועדת החוקה.
אופי הנושא: חוקתי
אופי ההצבעה: מקביל לקריאה ראשונה (הצעת החוק בוטלה).
יוזם ההצעה: ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת.
עמדת הממשלה: בעד עמדת הוועדה.
ציון חיובי: עבור הצבעה נגד ההצעה לבטל החוק.
ח"כ יגאל ביבי יזם הצעת חוק לכונן בית משפט לחוקה, שיטול לידיו הסמכות לדון בנשואים חוקתיים ושימונה בדרך אחרת מאשר יתר בתי המשפט בישראל. הצעתו של ח"כ ביבי הועברה לועדת חוקה, חוק ומשפט אך הוועדה הצביעה שלא להכין את הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית. הממשלה התנגדה לחוק, כפי שהיא נהגה להנגד לכל הצעה לשנות את מאזן הכוחות הנוכחי בין מערכת המשפט ליתר גופי השלטון במדינה.
ח"כ ביבי התעקש כי אין סמכות לוועדת החוקה לבטל הצעת חוק, שהרי בקריאה הראשונה הצעת החוק הועברה לוועדה להכנה לקריאות נוספות בלבד ואין לה סמכות לבטל הצעת חוק. רק למליאת הכנסת יש סמכות להוריד הצעת חוק מסדר היום. בתגובה ועדת החוקה הצביעה להחזיר את הצעת החוק למליאת הכנסת עם הצעה להורידה מסדר יום הוועדה. נוהל זה, שהוא מאוד מיוחד, בעצם נתנה לכנסת הזדמנות נוספת לבטל את הצעתו של ח"כ ביבי, כביכול ב"קריאה ראשונה חוזרת." מליאת הכנסת אכן ביטלה את ההצעה.
6. 30.01.2002. הצעת חוק לבטל את הסכמי אוסלו, חברון ו-וואי.
אופי הנושא: מדיני
אופי ההצבעה: קריאה ראשונה (ההצעה לא התקבלה).
יוזם ההצעה: פרטי (מיכאל קליינר, חרות, ואחרים).
עמדת הממשלה: נגד.
ציון חיובי: עבור הצבעה בעד הצעת החוק.
ממשלת אחדות הגנה על הסכמי אוסלו, כולל השרים ראובן רבלין ומאיר שטרית מהליכוד, סגנית השר ציפי לבני מהליכוד, ויו"ר סיעת הליכוד זאב בוים, וח"כ רוניא מילוא, כיום ליכוד.
7. 11.02.2002. הצעת חוק השב"כ.
אופי הנושא: חוקתי
אופי ההצבעה: קריאה שלישית (החוק התקבל).
יוזם ההצעה: הממשלה.
עמדת הממשלה: בעד.
ציון חיובי: עבור הצבעה נגד החוק.
הצעת החוק מטעם הממשלה באה להסדיר את המעמד החוקי של השב"כ. חוק המסדיר את פעילות השב"כ מאוד רצוי, אך החוק נוכחי לוקה בחסר בשני תחומים עיקריים: ראשית, החוק כפי שבוא כתוב מעניק לראש הממשלה סמכות בלתי-מבוקרת למעשה להנחות את השב"כ לאסוף מידע ולערוך חיפושים. שנית, למרות שהחוק מציין באופן סתמי כי אסור להשתמש בשב"כ למטרות פוליטיות-מפלגתיות, החוק מותיר את השב"כ כמשטרה חשאית בעלת סמכות לחקור אזרחים פשוטים ולחדור לפרטיותם בשל דעותיהם. אין בחוק הגבלה המחייבת השב"כ לפעול רק מתוך חשש לביצוע עבירה, והחוק מותיר בידי השב"כ או הממשלה הסמכות להחליט מתי דעותיו של אדם מאיימות על הדמוקרטיה. מטעמים אלו הגדרנו הצבעה נגד החוק כהצבעה בעד חיזוק הדמוקרטיה בישראל.
8. 06.03.2002. הצעת חוק לאסור כהונה בו-זמנית כח"כ וכיו"ר ההסתדרות.
אופי הנושא: חוקתי
אופי ההצבעה: קריאה ראשונה (ההצעה לא התקבלה)
יוזם ההצעה: פרטי (יוסף לפיד, שינוי).
עמדת הממשלה: נייטרלית.
ציון חיובי: עבור הצבעה בעד ההצעה.
החוק אוסר על חבר כנסת לעסוק בעיסוק נוסף—למעט לכהן כיו"ר ההסתדרות, יוצא-מן-הכלל שמפלגת העבודה עמדה עליו בעת קבלת החוק. ח"כ לפיד הציע לבטל היתר יוצא-דופן זה. מפלגתו של לפיד, שינוי, היתה מחוץ לקואליציה ומפלגת העבודה היתה בפנים, ולכן הממשלה התנגדה להצעה והיא נפלה. ההצעה סבירה בכל זאת ואנו מציינים הצבעה בעדה כהצבעה בעד שיפור הדמוקרטיה בישראל.
9. 06.05.2002. הצעת חוק האוסרת גיוס אזרחי ישראל לשורות ארגונים ברשות הפלסטינית.
אופי הנושא: מדיני
אופי ההצבעה: קריאה שלישית (החוק התקבל)
יוזם ההצעה: הממשלה.
עמדת הממשלה: בעד.
ציון חיובי: עבור הצבעה בעד החוק.
הצעת חוק זה סתמה פירצה בחוק, שהתירה לאזרחי ישראל להשתתף למנגנוני הרשות הפלסטינית, כולל מנגנוני השיטור והבילוש.
10. 15.05.2002. הצעת חוק לאסור על מי שתומך במאבק מזוין נגד ישראל מלכהן בכנסת.
אופי הנושא: מדיני
אופי ההצבעה: קריאה שלישית (החוק התקבל)
יוזם ההצעה: הממשלה
עמדת הממשלה: בעד.
ציון חיובי: עבור הצבעה בעד החוק.
החוק מכוון נגד ח"כים וסיעות ערביות שהביעו תמיכה במאבק האלים של הפלסטינים נגד ישראל.
11. 15.05.2002. הצעת חוק האוסר על יחיד להסית בעד אלימות וטרור באופו העשוי ליצור סכנה ממשית.
אופי הנושא: מדיני
אופי ההצבעה: קריאה שלישית (החוק התקבל)
יוזם ההצעה: הממשלה.
עמדת הממשלה: בעד.
ציון חיובי: עבור הצבעה בעד החוק.
החוק הקיים לפני קבלת חוק זה קבע עונשים למי ששייך לארגון טרור אך הותירה פירצה: יחיד שאינו שייך לארגון טרור אינו חייב, גם אם הסיט אחרים לבצע מעשי טרור תוך סבירות גבוהה שהן אכן יתבצעו. מעשים כאלה הפכו למעשי יום-יום ברשות הפלסטינית ומחוצה לה. הצעת חוק זאת באה לסתום את הפירצה.
החוק הוצע מספר פעמים ולא עבר, בשל חששן של סיעות מסוימות שהגדרת "הסתה" תורחב, עד כדי שתשמש להעניש את מי שמבטא דעות פוליטיות שרוח בתי המשפט אינו נוח מהן. הצעת חוק זה עבר מאחר שצוין כי ההסתה צריכה להיות כזאת, היוצרת "סכנה ממשית," השאלה מהנוסח המשפטי הידוע בארה"ב, “Clear and present danger.”
12. 29.05.2002. הצעת חוק שתאפשר לחברות ישראלית לקזז סכומים שהרשות הפלסטינית חייבת להן מכספי המסים המוקפאים שישראל מחזיקה.
אופי הנושא: מדיני
אופי ההצבעה: קריאה ראשונה (ההצעה לא התקבלה)
יוזם ההצעה: פרטי (אורי אריאל, האיחוד הלאומי-ישראל ביתנו, ואחרים).
עמדת הממשלה: נגד.
ציון חיובי: עבור הצבעה בעד ההצעה.
הממשלה התנגדה לחוק וביקשה שהכנסת תאפשר לה "שיקול דעת" בקיזוז חובות. הממשלה היתה נתונה אז, כמו היום, תחת לחץ אמריקני כבד לשחרר את הכספים לרש"פ.
13. 12.06.02. הצעה לסדר היום: דיון במינוי ועדת חקירה פרלמנטרית לבדיקת הסכמי אוסלו.
אופי הנושא: חוקתי/מדיני
אופי ההצבעה: הצעה לקיים דיון (ההצעה לא התקבלה)
יוזם ההצעה: אורי אריאל, האיחוד הלאומי-ישראל ביתנו, ואחרים.
עמדת הממשלה: נגד.
ציון חיובי: עבור הצבעה בעד ההצעה.
למרות שמדובר בהצעה לסדר היום ולא הצעת חקיקה, הצבעה בעד ההצעה הזאת היה מעלה בפעם הראשונה על סדר היום הרשמי של מוסדות השלטון בישראל הטיעון כי הסכמי אוסלו משקפים לכאורה פגם בהפעלת סמכויות השלטון. לקבלת ההצעה היתה, אם כן, משמעות מרחיקת לכת לעתיד המערכת הפוליטית בישראל. ממשלת האחדות, כמובן, התנגדה.
14. 25.06.02. הגבלת חסינותו הפרלמנטרית של ח"כ אחמד טיבי בשל תמיכתו ברשות הפלסטינית.
אופי הנושא: מדיני
אופי ההצבעה: אישור סופי, מקביל לקריאה שלישית (ההצעה התקבלה)
יוזמת ההצעה: ועדת הכנסת
עמדת הממשלה: בעד.
ציון חיובי: עבור הצבעה בעד ההצעה.
ח"כ טיבי נהג להשתמש בחסינותו הפרלמנטרית לבקר ולהתיעץ עם בכירי הרשות הפלסטינית, למרות שהגישה למקומות שהותם נאסר ע"י צה"ל. ועדת הכנסת המליצה להגביל את חסינותו בתחומי יהודה ושומרון כך שייאלץ להתאים את תנועותיו להוראות צה"ל.
15. 24.07.02. הצעת חוק למינוי נציב תלונות הציבור למערכת המשפט.
אופי הנושא: חוקתי
אופי ההצבעה: הצבעה בקריאה שלישית (החוק התקבל)
יוזם ההצעה: פרטי (אברהם פריצקי, שינוי)
עמדת הממשלה: נייטרלית.
ציון חיובי: עבור הצבעה בעד ההצעה.
ח"כ פריצקי הציע ליצור תפקיד של נציב תלונות עצמאי לטיפול בקובלנות הציבור נגד מערכת המשפט—קרי, השופטים. ההצעה נתקלה בהתנגדות נמרצת ופומבית של מערכת המשפט, שטענה כי עצם מינוי נציב כזה עשוי לערער את אמון הציבור במערכת המשפט, ובו-זמנית הציעה מינוי מבקר פנימי מטעם ממערכת המשפט עצמה. נראה כי עמדת מערכת המשפט סייע לשכנע את חברי הרשות המחוקקת בצורך למנות נציב תלונות עצמאי. ח"כ פריצקי ניסה בשלב מסוים לסגת מהצעת החוק של עצמו, אך יתר חברי ועדת החוקה עמדו על הבאתה לקריאה שלישית במליאה, והחוק התקבל.